הייתי לחוצה כשחיכיתי במיטה. עצמתי את עיניי, ניסיתי להרגיע את עצמי ולחשתי, "הכל קורה מסיבה. אל תכריחי את מה שלא נועד להיות." שקועה במחשבותיי, שני הגברים סוף סוף נכנסו שוב לחדר. ליבי קפץ לגרוני, אבל הכרחתי את עצמי לחייך. פרד דיבר ראשון. "גברת קלואי, יש לי עניינים דחופים לטפל בהם, אז אני חייב לחזור. אני רוצה שתבואי לחברה שלנו אם תרגישי יותר טוב מחר. אני לא אפריע לך יותר היום. אנא שמרי על בריאותך." לב