"אתנה מתיוס!" קולו המוגבה של קול תפס את תשומת לבה של אתנה כשעמדה להיכנס לאוניברסיטה, ועיניה התרחבו. היא ידעה שקול הוא מהסוג הלא הגיוני, אבל היא מעולם לא ניחשה שהוא יתנהג כך. "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה, קול? זו אוניברסיטה ציבורית עם בני אדם גם כן," אמר ג'ייק כדי להשתיק אותו, וקול לגלג. "אתה לא רוצה שאני אעשה סצנה? למה שלא תבוא הנה ותענה לי," שאל קול, ואתנה הסתובבה. "בוא נלך, ג'ייק. זו לא האחריות