"מממממ," הם שמעו אנחה קלה של כאב. היה קשה להבין למי האנחה הזו שייכת מכיוון שאתינה וסירוס היו שקטים להחריד אחרי זה. הרוח מנעה מהם לראות או לשמוע משהו כראוי. כל מי שנכח במסדרון היה בעל חושים חדים ובלתי מנוצחים. עם זאת, הכל השתנה בזמן שביקשו מהזאבים שלהם או מכוחות אחרים לעזור. כולם הסתכלו קדימה, לא בטוחים מה קרה בשניות הספורות האלה, כשצפו באתינה, שקמה ממקומה. סיימון קימט את מצחו ועמד להביע את מחשבותי