פרק 2 "מה לעזאזל חשבת לעצמך כשישבת שם כמו טיפשה? אין לך כבוד עצמי?" ג'ייק נהם, נהמתו מושכת את תשומת ליבם של כל אנשי הלהקה, שעצרו את עבודתם והביטו לעבר היער. ג'ייק היה בנו של הבטא ועמד לרשת את תפקיד הבטא לאחר אביו. שלא לדבר על כך שאמו הייתה אלפא. לכן, לעוצמה בקולו לא היה מקום לצחוק. "האם חרשת? תעני לי! למה חיכית? שקול יסיים כדי שיוכל לתת לך הסבר על מה שקורה? את חושבת שהמצב הזה בכלל מצריך הסבר?" ג'ייק רתח מכעס, ואתנה הביטה בו בעיניים דומעות. "חייב להיות הסבר. קול לא יכול לעשות לי דבר כזה. הוא גם לא אמר שהוא מצא את בת זוגו. למה שהוא יחשוב להסתיר ממני דבר כזה? תמיד תמכתי בו בכל החלטה. אולי ביאנקה פיתתה אותו." מוחה של אתנה היה במצב של הכחשה, וג'ייק יכול היה לחוש בכך. "אם חושבים על זה, את לא חושבת שזה מוזר? הבחורה שמעולם לא דיברה איתי התנהגה כל כך בידידותיות. אני בטוחה שזה בגלל שהיא רצתה להתקרב לקול שלי," אתנה חזרה ואמרה, וג'ייק רתח מכעס על בחירת המילים שלה. "אתנה מתיו! תתעשתי כבר! את חושבת שמה שראית בבית הזה היה איזה תסריט? קול, החבר הכי טוב שלך, היה -" ג'ייק עצר באמצע המשפט כשראה את עיניה הזגוגיות. זה היה ברור. לא משנה מה אתנה אמרה לעצמה כדי לשתף פעולה עם האמת, מוחה ולבה כבר ידעו מה קרה. צורתה הרועדת הייתה הוכחה לכך. "תגידי לזאב שלך להשתלט ולעזור לך, אתנה. בבקשה, אני יודע שלא הייתי התמיכה הכי טובה בשבילך, אבל תקשיבי לי רק הפעם הזאת. זו הדרך היחידה שתוכלי להתגבר על הרגשות שלך כרגע, או שאני חושש -" ג'ייק לא השלים את דבריו. הוא אחז בזרועותיה בחוזקה, חורק שיניים כשגופה לא הפסיק לרעוד. "זה כל כך כואב," בפעם הראשונה מאז מות אביה, אתנה יללה, וג'ייק חיבק אותה מאחור. "זה יעבור. ששש... תני לזה ללכת. לא קרה שום דבר חמור. זה היה טוב שהוא לא היה בן הזוג שלך, ולא מימשתם את אהבתכם וחיבתכם על ידי סימון אחד את השני, נכון?" ג'ייק ניסה לפייס את אתנה. למען האמת, זו הייתה הפעם הראשונה שהיא נתנה לו לחבק אותה ככה אחרי ילדותם, ואם זו הייתה הזדמנות אחרת כלשהי, הוא היה שמח על כך שהחזיר לעצמו את חברתו, אבל לא היום. כמו החיוך שלה, הכאב שלה היה מדבק, וג'ייק יכול היה להרגיש גלים של עצב עוברים אליו. לבעלי חיים יש חוש שישי, והזאב שלו עשה עבודה נפלאה בליקוט עצבותה וחוסר האונים שלה. "מה קרה, ג'ייק? אתה שוב מתעלל בה? למה אתה לא יכול להניח לבחורה? היא כבר סבלה כל כך הרבה. אתה חייב להקשות עליה?" האקס-לונה של הלהקה הביטה באתנה באהדה, וג'ייק לעג. "את בטוחה שאני זה שמתעלל בה? אני מקווה שאת יכולה לראות שאני מנסה לעזור לה לעבור את הכאב שלה. מה קרה לה? למה שלא תשאל את זה את הבן שלך, שמזיין את החברה שלה?" ג'ייק נהם, ולמרות שידע שהוא מזלזל באקס-לונה, זה לא ממש עניין אותו. לאחר זמן מה, קול יצא החוצה, צועד לעבר מרכז הלהקה, כששמע את המהומה. "מה קורה כאן?" שאל קול, מבטו משתנה ומכהה כשראה את ג'ייק מחבק את אתנה בזמן שהיא נראתה חלשה ועצובה. "בן, מה קורה? למה ג'ייק אומר שפגעת באתנה?" שאלה אמו של קול, וקול עצר. אין סיכוי שהיא ראתה הכל עכשיו, נכון? אבל אם זה היה המקרה, למה הם לא שמעו כלום? האם הוא היה כל כך שקוע ברגע התענוג שלו? "אני בטוח שהיא עצובה כי היא ביקרה בקבר של אביה. תעזבו אותה, ג'ייק," אמר קול בקרירות, אבל ג'ייק לא נסוג. "אתה מנסה להגיד שלא היית בבית החווה הזה ומזיין את ביאנקה לפני כמה רגעים? כי בדיוק את זה היא ראתה," אמר ג'ייק, ועיניו של קול התרחבו קלות. "האם ביאנקה היא בת הזוג שלך, קול?" לחשה אתנה, ולבסוף מצאה את האומץ להתייחס לפיל שבחדר. אם ביאנקה הייתה בת זוגו, היא הייתה מוכנה לסלוח לו על כך שקיים יחסי מין עם הבחורה הזאת. היא יודעת שקשר של בני זוג הוא קדוש ואי אפשר להילחם בו, אבל היא לא תסלח לו על כך שהוא מסתיר ממנה דברים וגורם לה להיראות כמו טיפשה מול כולם. "היא לא," נאנח קול לפני שהביט בכולם, מהדק את לסתותיו. "אם היא לא בת הזוג שלך, אז -" אתנה לא השלימה את משפטה, ליבה כאב שוב. לא היה לחץ של קשר בני זוג. הכל היה מעשה ידיו. זה כאב עוד יותר. "אכן מצאתי את בת זוגי ביום הולדתי," "את בת הזוג שלי," הודה קול לאחר שתיקה ממושכת, והרגיש כאילו נשפך עליה עוד דלי קרח. זה לא היה הגיוני לה. היא הייתה בת הזוג של קול? אז מה לעזאזל הוא עשה עם בחורה אחרת? מה עבר לו בראש? למה הוא לא סיפר לה? דבריו של קול זעזעו לא רק את ג'ייק ואתנה, אלא את כל אנשי הלהקה. "מה אמרת?" ג'ייק היה זה ששאל. "היא בת הזוג שלי, אבל אני לא - זה מסובך, בסדר?" קול ניסה להצדיק את עצמו כשצעד לעברה. בהרימו את ידו, הוא עמד ללטף את לחייה כדי לפייס אותה כשאתנה נתנה לו סטירה מצלצלת, וגרמה לראשו לנוע הצידה כשהוא עמד שם בהלם בזמן שכולם נפלטו אנקה. הזאב שלה ילל מכאב בתוכה. היא יללה כל כך חזק שאתנה פחדה שאם היא תמשיך בזה, היא עלולה לאבד את קולה. 'זה כואב. איך הוא יכול לעשות לנו את זה? למה הזאב שלו אפשר את זה מלכתחילה? זה היה המקום שלנו. היינו אמורים להיות שם איתו. איך הוא יכול -' סלין התייפחה ויללה, וליבה של אתנה נשבר עוד יותר. "הייתי עצובה וכועסת כי חשבתי שהחבר הכי טוב שלי בגד בי ולא סיפר לי משהו כל כך חשוב. חשבתי שהאדם שאהבתי כל חיי לא יכול למצוא את זה בתוכו לספר לי את האמת על רגשותיו, אבל אתה היית בן הזוג שלי? כל האהבה הזאת שהרגשתי כלפיך, המשיכה הבלתי נגמרת הזאת, הייתה בגלל שאתה היית בן הזוג שלי, וידעת הכל על זה אבל בחרת לשתוק. איך אתה מעז, קול?!" נהמה אתנה, וקול עיסה את לסתותיו לפני שנאנח. "נדבר על זה בבית, בסדר? בואו לא ניצור מהומה מיותרת כאן. תעזוב אותה, ג'ייק," אמר קול את המשפט האחרון בסמכותיות. "למה בבית? אני רוצה שכולם ידעו את האמת. למה קיימת איתה יחסי מין? אם זה היה רק על החלק הפיזי הזה, ידעת שרק חיכיתי שנגיע להכרה הדדית כבני זוג, וששום דבר לא היה עוצר אותנו מלזדווג, אז מה -" אתנה השתהתה לפני שהביטה בקול בחוסר אמון. אם זה היה מישהו אחר, היה קשה להאמין בזה. אבל אתנה הכירה את קול טוב מדי. ביאנקה עברה ללהקה לפני חמישה חודשים. מי הייתה ביאנקה? היא הייתה בתו השלישית הלא חוקית של האלפא של הלהקה השנייה. היה לה דם אלפא זורם בעורקיה. ולמרות חוקיותה, היא עדיין תיקרא בתו של אלפא. כשמדובר בהשוואה בין השתיים, אתנה לא הייתה תואמת לה. האם בגלל זה קול בחר בה? זה אולי נראה כמו יחסי מין רגילים כדי לשלוט בתשוקות, אבל למה דווקא היא מכל האנשים? היא אפילו לא הייתה היפה והסקסית ביותר. זו הייתה שאנאיה. "זה בגלל כוח," ענתה אתנה על שאלתה שלה, וקול הפסיק להעמיד פנים שהוא בחור טוב. "את צודקת. זה בגלל כוח. אני רוצה שהיא תהיה הלונה שלי, והיא מעוניינת באותה מידה. אז אני לא רואה למה אני צריך להיות משודך לגמא, שלא עושה כלום מלבד לבכות על עצבותה," לעג קול לפני שהסתובב. "כשאלת הירח משדכת שני אנשים, היא לא עושה את זה כדי שהם יוכלו להפוך לזוג החזק ביותר בכל הזמנים. היא עושה את זה כי שני האנשים האלה אמורים להשלים אחד את השני," נימק ג'ייק, וקול צחקק. "ובכן, אני מצטער, אבל אני לא יכול לקחת כזה פחדן כבת זוגי. אני לא מגרש אותה מהלהקה, והיא יכולה לחיות כאן בחינם, אפילו ליהנות מחיבתי מפעם לפעם, אבל זה המקסימום שאני יכול לעשות בשבילה," הגישה של קול טפטפה מדבריו. זה היה ברור לכולם. הוא ריחם על אתנה. "כבר בחרתי את הלונה שלי. זו ביאנקה האוול," קול חייך לביאנקה, שבאה אליו ונישקה אותו מול כולם, ואם זה היה חוט החוט האחרון שהיה צריך להישבר, הוא אכן נשבר. במחיאת עיניה ולחייה בזעם כדי לעצור את הדמעות שהפכו לסיבה לאומללותה, הביטה אתנה בקול לפני שנשמה עמוק. "קיבלת את ההחלטה שלך לגבי בחירת הלונה שלך. אני אחליט אם להישאר ולראות את הלכלוך הזה. לא רק שביישת את קשר הזוגיות הקדוש, את החברות הטהורה שלנו, את אהבתי כלפיך, אלא גם את אלת הירח," עיניה של אתנה הפכו לכהות יותר, ודמעותיה החלו להיראות כאילו היו דמעות דם מטפטפות על לחייה. "את רוצה לעזוב את הלהקה? את לא אוהבת את הרחמים והאהדה שלי? זה בסדר. את יכולה לעזוב מתי שאת רוצה. הלהקה הזאת לא צריכה כלבות כפויי טובה כמוך בכל מקרה," חייך קול בזדון. "אני, קול טריקסטר, דוחה את אתנה מתיוס כבת זוגי כדין, הלונה העתידית של הלהקה, ומסיר ממנה את כל אחריות הלונה. אני, קול טריקסטר, דוחה גם את אתנה כחברה בלהקה הירח הלבן, ובזה מכריז עליה כסוררת," קול הביט באתנה בעיניים אדומות מדם, והיא, שמעולם לא ציפתה שהוא יעשה דבר כזה, נפלה על ברכיה לפני שזעקה קורעת אוזניים יצאה מפיה. "אאאאאאאאאאאאאאאאא" היא צרחה, משליכה את ראשה לאחור כשגופה הרגיש כאילו הוא עלה באש. ג'ייק הביט במתרחש מולו באימה כשאתנה התכרבלה בצורת גולם בזמן שזעקות קורעות אוזניים יצאו מפיה, וגרמו ללבו לרעוד בשבילה. זה היה כאילו דחיית קשר הזוגיות לא הספיקה, הוא היה צריך להסיר ממנה גם את קשר הלהקה. ג'ייק ידע שקול הוא חצוף כפוי טובה, אבל הוא מעולם לא העלה בדעתו שהוא יהיה כל כך רע. הוא לקח ממנה את הקשר היחיד שלה להוריה. עכשיו כשהיא סוררת, לא יאפשרו לה להיכנס ללהקה. איך הוא יכול להיות כל כך אכזרי כלפיה? איך היא תבקר בקברי הוריה ככה? דמעותיה של אתנה פרצו מעיניה ללא שליטה. כל מי שראה אותה הרגיש רע בשבילה באותו רגע. למרות שהם הבינו את החלטתו של האלפא שלהם והיו בסדר עם זה, אולי הוא קצת הגזים בלקיחת הבית שלה גם כן. האקס-לונה של הלהקה עמדה שם בהלם כיוון שמעולם לא חשבה שבנה יעשה דבר כזה למישהו. זה היה כאילו הוא היה אדם חדש לגמרי עכשיו. "קול -" היא התחילה, אבל קול נזף בה, והיא קידה את ראשה, ולא אמרה דבר. הכאב ימשיך להימשך כ-24 שעות עד שהקשר יישבר לאט לאט, והיא תהפוך לסוררת. ועם הכאב הזה, היא תצטרך לארוז את כל החפצים שהיא רוצה לפני שהיא עוזבת את הלהקה. "אתנה, קומי. האנשים האלה לא ראויים לראות אותך ככה," ג'ייק עזר לה לקום לפני שתמך בה והתחיל ללכת איתה חזרה לביתה. קול, שראה את הסצנה הזאת, חרק שיניים בעצבנות. הוא ידע הכל על הטיפול והחיבה של ג'ייק לאתנה כל הזמן הזה שהיא הייתה מתעללת. כגבר, הוא יכול היה לקרוא מה קורה בלבו של גבר אחר, והוא ידע שג'ייק התעלל בה כי הוא רצה את תשומת ליבה לעצמו. וראה איך ג'ייק קפץ על ההזדמנות, קול קפץ את אגרופו. "תעזוב אותה, ג'ייק. היא סוררת עכשיו. אני בטוח שלא היית רוצה לאבד את מקומך בלהקה בגלל עזרה לסוררת, נכון?" לעג קול, והוא חשב שג'ייק יעזוב את ידיה של אתנה, אבל לתדהמתו, הוא הידק את אחיזתו בידיה עוד יותר. "זה לא יהיה בעיה. אני גם לא רוצה לחיות בלהקה שמנוהלת על ידי ממזר צמא כוח, דוקר בגב. אני בטוח שהאלפא הקודם שלנו סמואל היה מתבייש בבנו עכשיו, בדיוק כמו אמך, שאפילו לא יכולה להסתכל עליך," לעג ג'ייק לפני שהביט בכולם, מנענע את ראשו על האנשים שרק עמדו ונהנו מההצגה. "במה איימת עליי? לעזוב את הלהקה, נכון? אני, ג'ייק האנטר, דוחה את קשר הלהקה של להקת הירח הלבן, ובזה מכריז על עצמי כסורר," אמר ג'ייק, ואתנה, שבקושי שלטה בכאבה, הרחיבה את עיניה כשפנתה להביט בבחור. "איבדת את הראש!" נהמה אתנה עליו בכאב, והוא חייך. "מה? את חושבת שאת נפטרת מהבריון הזה? אין סיכוי," חייך ג'ייק בכוח כשחורק שיניים כדי לשאת את כאבו. זה היה ההבדל בין דחיית הקשר לבין דחייה. מכיוון שג'ייק היה זה שדחה את הקשר, הכאב שלו יהיה פחות מחצי ממה שא אתנה תעבור מכיוון שקול דחה אותה. בנשימה עמוקה, הוא התכופף לפני שהרים אותה בסגנון כלה, מוכן לצאת ליער ולהתחיל את חייהם החדשים.