אתנה נשמה עמוק לפני שניסתה לקום, והיא עמדה להניח את ידה לצידה כשפתאום אישה לבושה שחורים הופיעה ממש מולה, ואתנה החליקה לאחור בבהלה, נתפסה לא מוכנה, מתכווצת מכאבים בגלל התנועה הפתאומית.
"אני מצטערת, מיס אתנה. לא התכוונתי להבהיל אותך. מר סמואל מינה אותנו לטפל ולענות על רצונותייך וצרכייך," אמרה הגברת, ואתנה קימטה את גבותיה.
"אותנו?" שאלה אתנה בקושי. גרונה היה מגרד וכואב בגלל כמה שצעקה וניצלה את האנרגי
















