"מים. מים. אני צ-צריכה מים," קול רך הדהד בחדר השקט, וקולטון, שמונה לפקוח עין בוחנת כמו נץ על אתנה, הרים את מבטו מהטלפון שלו אל הנערה. אתנה סוף סוף התחילה להשיג קצת הכרה מאז שהשתמשו עליה בנוסחה. עברו שעתיים מאז שסיממו אותה, והגיע הזמן שתחזור להכרתה. הוא נאנח לעבר הנערה. איזה גורל נולדה איתו? מכיוון שקולטון היה אחראי לאסוף את כל המידע שהוא יכול למצוא על הלוחמת הסוררת הזו, הוא קרא הכל. אהדה. זה כל מה