"מה אמרת?" לוציאן קימט את מצחו, עיניו נעוצות בשלה. "אה, כלום. לא אמרתי כלום," היא נופפה בידה לעברו ואז תחבה את שערה מאחורי אוזניה. "כולנו גורמים לך לרצות להקיא?" שאל לוציאן בקול נמוך ומחוספס שהיה ברור שהוא רותח ממה ששמע. הוא ידע שהאישה הזו גסה, והוא לא אהב אותה. הוא היה בטוח שגם האישה לא אהבה אותו. בלי קשר, איזה חוצפה הייתה לה לדבר אליו בצורה הזו? "נו באמת, מר לוציאן. אל תתעכב על המילים האלה, נו ב