הייתה זו שעת בוקר של יום ראשון, ולוסיאן בילה את הבוקר הקר בחדרו, בתקווה שעד הערב ילך לבקר את הייזל ואולי ישכנע את קסנדרה לאפשר לו להוציא אותה.
דלת חדרו נפתחה והוא הסתובב לבדוק מי זה. "רוזלין," הוא הרים את גבותיו, כמעט מופתע.
מאז התקרית בחתונה, הוא לא ראה אותה ולא דיבר איתה. הוא ידע שרוזלין הייתה מתקשרת או מבקרת בהפתעה כמו שהיא בדיוק עשתה ותהה מדוע היא לא עשתה אף אחד מהם.
"רוזלין," הוא הפיל את האיי
















