"אני לא חושב שיש צורך בחוזה. שנינו יודעים את הסיבה שבגללה אנחנו מתחתנים, אז מה עוד יש לשים בנייר?" שאל נתן ולגם מהיין שבכוסו. "אתה לא חושב שאני אסמוך על מה שאתה אומר, נכון?" היא הרימה את גבותיה. "אז את הולכת לסמוך על פיסת נייר שרק שנינו מודעים לה?" הוא הרים את גבותיו. "ובכן, כן," היא משכה בכתפיה. "בסדר." "בוא ניפגש שוב מחר. באותה שעה, ובאותו מקום. אני אגיע עם החוזה, ואני אודיע למשפחה שלי על החתונה