חיוך רחב החליף את המבט המודאג על פניה של ואסיליסה כשראתה את אביה ובתה צועדים לעברה ולעבר נינה, כששני גברים נוספים נגררים מאחוריהם. הייזל עזבה את ידו של סבה ואז רצה לעבר ואסיליסה שכָרעה ופרשה את זרועותיה לרווחה עבור בתה. "אמא," קולה הזעיר של בתה צלצל לשמחתה. "מה שלומך, אהובה שלי?" שאלה כששאפה את ריחה של בתה. "התגעגעתי אלייך כל כך." "אני בטוחה שכן. אני מצטערת שעזבתי אותך לבד," חייכה ואסיליסה. "היי,