"אוי… לורה, לא עכשיו," הֵיימס הניד בראשו. נינה שמרה על גבותיה מכווצות. היא כבר לא הצליחה לשמוע שוב את השיחה שלהם. "אני מצטער. לא עכשיו, אולי אחר כך?" —"בסדר." נינה שילבה את ידיה בחוזקה על חזה ואז חייכה בכוח. היא צפתה בהיימס מנתק את השיחה ואז הטתה את ראשה, "על מה דיברתם?" "אה… זה לא משהו לדאוג לגביו, בסדר?" "אה…" היא הרימה את גבותיה. "היא רצתה שניפגש. זה הכל," הוא אמר שוב כששם לב לשינוי בהבעת פניה.