"חֵיְזֶל, בְּבַקָּשָׁה תִּפְתְּחִי אֶת הַדֶּלֶת!" וָסִילִיסָה צָעֲקָה כְּשֶׁהִיא הִכְּתָה בְּמֶרֶץ עַל הַדֶּלֶת.
"חֵיְזֶל!" הִיא קָרְאָה שׁוּב.
הַיַּלְדָּה נָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת מִבִּפְנִים וְעַכְשָׁו הִיא מְסָרֶבֶת לְדַבֵּר אוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע, נִינָה שֶׁחָזְרָה זֶה עַתָּה מֵהַבִּלּוּי שֶׁלָּהּ עִם הֵיְמְס, הִצְטָרְפָה אֲלֵיהֶם בְּבִלְבּוּל.
"מָה קּוֹרֶה פֹּה?"
"הִיא... הִי
















