מליסה זרועותיו היו שלובות. "תגידי לי." פתחתי את הפה כדי לומר משהו, אבל עצרתי את עצמי. "לא משנה." זיהיתי אותו מהתמונות שלו ושל איאן ומהחדשות... פעם קראתי כתבה עם הכותרת; הכירו את אחד המיליארדרים הרווקים הצעירים ביותר. "אולי אני טועה." הוא נראה מעט מורתח מהגישה שלי. "אה-" עניתי בחדות. "אני פשוט צריכה ללכת." קמתי על רגליי והחזקתי בשרפרף לתמיכה. אני יודעת שזו טעות גדולה, אבל אני ממשיכה להתנהג כאילו יש לי הכל בשליטה, מה שמוביל אותי למעוד. הוא תפס אותי וכרך זרוע סביב מותניי לפני שמשך אותי למעלה. עיניו נעו לעברי כשניסיתי להשתחרר מאחיזתו. זרועו השרירית תפסה אותי לפני שיכולתי לנחות על הרצפה ובשביל זה; אני אסירת תודה. בקושי יש לי משכורת טובה לתקן את השן שלי אם היא נסדקת. "עשית מספיק," אמרתי לו. "אתה צריך... לחזור ל..." שיהוק "...מסיבה שלך עכשיו בזמן שאני..." "לעשות מה?" הוא שאל והצמיד אמה לקיר ממש לידי. "להיות מוטרדת וליפול על איזה בחור שיכור שרוצה לנצל אותך?" ניסיתי לזוז אחורה. "אני רק רוצה ליהנות." הוא התקרב ונאחזתי. "מה...אתה עושה?" עיניו נעצו בי מבט כאילו הוא מחפש משהו. "יש משהו על הפנים שלי?" "לא." קולו שידר אנרגיה של זכר אלפא ולמרות שזה לא הגיוני, אני פשוט חושבת על זה. "אבל ממה שאני רואה בעיניים שלך, שתית יותר מדי וזה מסתכם בהספיק כיף בספרים שלי. אז קומי ובואי נחזיר אותך הביתה." מה?? אני יודעת בוודאות שהאיש הזה; מרקוס הילס לא יודע מי אני. פשוטת עם שמאוהבת בטירוף בבנו אבל לא יכולה לתת לו לעשות בשבילה כלום כי היא חוששת שזה יגרום לה להיראות נואשת לכסף שלו. אולי זה אחד הפגמים הרבים שלי מלבד לפעול באימפולסיביות. ניסיתי לדמיין תרחיש מהיר שבו האיש הסקסי הזה הוא לא האבא של החבר שלי אבל אני נקטעת על ידי קולו היבש. "אני לא נהנה לחזור על עצמי," הוא הכריז והסתכלתי על פניו. עיניו נראו כל כך יפות כמו האוקיינוס והעוצמה האפלה של מבטו חדרה אותי. "איפה את גרה?" המוח שלי התרוקן אז פשוט הצבעתי על הארנק שלי. הוא לא היה צריך הסבר לפני שהוא חטף את הכרטיס שלי ובדק את הכתובת. "נכון," הוא מלמל. "עכשיו בואי נלך." ****** "את גרה כאן?" ניסיתי להדוף את הבושה שזרמה בי כשמבטי משוטט עליו בעצלתיים. כשראיתי את פניו, הבנתי שהוא לא שופטני אלא זהיר לא להיכנס לבית הלא נכון. "כן," לחשתי וזרועותיו החזיקו את מותניי באחיזה הדוקה. הוא עזר לי לדלת ואז עצר. "את בבית." פקחתי את עיניי והבנתי את זה. החולצה שלו הייתה עכשיו פתוחה באופן רופף וחזהו הוצג לראווה. דחפתי את ידיי לחזהו ואצבעותיי התכרבלו בתחושה של חזהו החשוף. הוא הסתכל עלי והמוח שלי אמר לי שהוא מחכה לי להיכנס כי הוא לא בא איתי. "אה - אתה לא נכנס?" "אני מעדיף לראות אותך נכנסת ולודא שאת נועלת את הדלת שלך." קמטתי את מצחי. "מה אם זה לא בטוח בפנים? אתה לא חושב שאתה צריך גם לוודא שאף אחד לא בפנים?" אני יודעת שזו שאלה טיפשית וכמעט בלתי אפשרית, אבל אני לא מצליחה להבריח את המחשבות. הוא הרים גבה ופשוט נענעתי בראשי? "לא משנה. זה רק האלכוהול." "יש לך נקודה," הוא אמר ונשען קדימה כדי לפתוח את הדלת. הוא נכנס פנימה כשידיו עדיין על מותניי. כשהוא תפס כיסא והניח אותי עליו בזהירות, זעפתי. "אני אמורה לישון על כיסא?" "יותר קל לי אם אני צריך לעזור לך להוריד את אלה." עקבתי אחר ידיו והבנתי שהוא מצביע על הנעליים שלי. הנהנתי והסתכלתי איך פניו נראות כל כך שקועות בהסרת הנעליים שלי. הוא הוריד אותן והעיף אותן לרצפה לפני שהפנה את תשומת לבו חזרה אלי. "מה?" חייכתי קצת יותר מדי גדול. "אתה תמיד כזה?" עיניו הורמו לעברי בעצלתיים. "סקסי או נחמד?" כל פניו הוארו בגאווה. זה כאילו האיש הזה יודע מה הוא והוא לא צריך שאף אחד יגיד את זה. "שניהם," עניתי. "אבל בעיקר החלק הנחמד. הצלת אותי מהסוטה הזה שניסה לנשק אותי והבאת אותי הביתה. אני לא יודעת מה זה אומר לך אבל זה כל כך הרבה ואני מעריכה את המחווה שלך." הרמתי את ידי לחולצתו. "גם נתת לי מופע טוב של הגוף החם שלך." "את כל כך שיכורה," הוא אמר. "אני אעזור לך למיטה ואעזוב עכשיו. אני מקווה שתרגישי את כל כאב הראש מחר כדי שההנגאובר יזכיר לך לא לשתות כל כך הרבה." הוא הרים אותי וברגע שהוא הוריד את עמדתו כדי להוריד אותי על המיטה, הרגשתי את נשימתו החמה על פניי. "הנה." עיניו ירדו לירכיי והרגשתי זעזוע חשמלי כשידיו באו במגע עם העור שלי. הרגשתי כיסוי אחר כך וזה היה כיסוי המיטה הרך שלי. "ואולי כדאי שתנסי ללבוש משהו לא כל כך סקסי בפעם הבאה. לילה טוב." המחשבות על מרקוס הילס במיטה שלי מילאו לפתע את מוחי ויותר מתמיד, דחף חזק לשחק את משחק הנקמה הגיע במעוף. תפסתי את פרק ידו לפני שהוא הספיק לעזוב ומלמלתי, "חכה - אתה יכול לישון כאן." עיניו הצטמצמו כשאצבעותיו הסתובבו חזרה אלי. "יש לך מושג מה את מבקשת?"