מליסה אני לא יכולה להגיד מה העיר אותי קודם – הזמזום של הטלפון על השולחן או הריח המנחם של הקפה שחדר לאוויר. פקחתי את עיני וטמנתי את ראשי בכרית לפני שלקחתי עוד ארבע שניות להגיד לגוף שלי שהגיע הזמן לקום – ואולי גם לזהור. "בוקר טוב," מרקוס אמר ופיצלתי עין אחת כדי לראות את מרקוס. הוא עמד ליד המיטה עם מגש. כבר יכולתי להבחין בריח של קפה אז יכולתי להגיד שהוא הביא לי ארוחת בוקר. "בוקר טוב," קרקרתי, משפשפת