מרקוס כשהדלת ננעלה אחרינו, היא נשפה בבירור. "זה לא מה שזה נראה, אדוני." צפיתי בה מגמגמת בהתחלה ואז לשתי את אצבעותיה. "אני מבטיחה שעבדתי על זה וכל השיחה צצה. לא שיחקתי במקום לעבוד." בחנתי אותה, התאווה שלי אליה גוברת כשהיא מלמלה את המילים האלה וליקקה את שפתיה התחתונות כדרך לסיים כל משפט. שיערה הכהה והארוך אסוף לאחור, וחושף את צווארה. "למה לא הזכרת את זה?" מצחה הציג כמה חריצים ויכולתי לדעת שהיא קצת מ