"אחכה לך, זאיה. קחי כמה זמן שאת צריכה. אני לא הולך לשום מקום."
אני פותחת את הפה כדי לומר לו שאני לא מחפשת להמשיך הלאה כשהוא מניח אצבע על שפתיי ומנענע בראשו.
"אל תדחי אותי עכשיו... אמרתי שאחכה... כי אני מוכן, בין אם זה שבועות... חודשים... או אפילו שנים. נכנסת לחיי כשפחות ציפיתי למישהו, ואני רוצה שתשארי."
אני נשארת בשקט. הגורל משחק את המשחק המעוות שלו... האיש שתמיד אהבתי לא רוצה אותי, אבל זה שאני לא
















