זאיה. "לו... גברת זאיה..." אני מרימה את מבטי ורואה את דניאל, אחד מעוזריו של סבסטיאן, עומד שם. הוא מוריד את ראשו בנימוס לעברי. "טוב לראות אותך, דניאל," אני אומרת בשקט. לא משנה כמה אני מרגישה הרוסה ונרגזת כרגע, אני לא יכולה לתת לזה להשפיע על שום דבר אחר. אני מחייכת אליו בחום ככל האפשר, והוא מחייך בחזרה בבהירות. "נעים לראות אותך שוב, גברת." "אכן," אני אומרת, נוגעת בזרועו לשנייה לפני שאני מתנצלת. יש ש