זאיה אני לוחצת על הבלם כשאני מחכה למאבטחים שיפתחו את השערים הגדולים המובילים לכניסה לבית שלנו. ברגע שהשערים הגדולים נפתחים, אני נוסעת פנימה. "ערב טוב גברת," אומר מאבטח הלילה, ומטה את כובעו לעברי. "ערב טוב, אהרון," אני עונה, ומרימה את חלון המכונית. אני מביטה על הבית כשהוא נגלה לעיניי. האורות בחלונות למעלה דולקים ומפאת החום, כמה מהחלונות פתוחים. קול צחוק של ילד מגיע לאוזניי, וזה כמו מוזיקה. אני חונה