אשמה שוטפת אותי, ואני מטה את ראשי. "תגידי להם שאני מצטערת. הם ערים?" אני מציצה בשעה, אבל אני לא חושבת שהם יהיו, זה הרבה אחרי זמן השינה שלהם. "אה, הם ישנים עכשיו, אבל אל תדאגי, אמרתי להם שאת עובדת. אני שמחה שהתקשרת, זאיה. הייתי קרובה להתריע לשומרים ולאבא שלך. חשבתי שמשהו השתבש." הבטן שלי מתהפכת במחשבה. "לא אמא, אל תספרי לאף אחד. גם אם את לא מצליחה להשיג אותי, אל תספרי לאף אחד." "אני יודעת, אני יודע