אז הדברים התחילו להחשיך ותחילת הדאגות שלי החלה.
"סבסטיאן?"
אני מרים את מבטי ורואה את עיניו של ג'אי מלאות דאגה.
"היית שקוע במחשבות."
"סליחה, חשבתי..."
שתיקה מתוחה נופלת בינינו, והוא מסתכל עלי. "אני חבר שלך לפני שאני הבטא שלך סבסטיאן. אם משהו מטריד אותך, ספר לי. אתה יודע שאתה יכול לסמוך עלי."
"זה כלום." אני מבריש את זה, לא רוצה לדון בזה.
אבא כבר דוחף אותי לפינה, מכריח אותי כשמדובר בעסק, אמא כועסת על
















