"אה, נושא! זה נשמע מרגש." אני אומרת, מחייכת, אבל לא משנה עם מי אני מדברת או איך אני מעסיקה את עצמי, החור הפעור שהשאירה דחייתו של סבסטיאן נשאר לנצח.
"ויולט, אז נוציא את פעמוני הפרחים, ויסטריה וגרניום, הו יש לי מלאי מקסים של יקינתונים." היא ממשיכה. "זה אירוע גדול. אלפות ואורחים משבטים אחרים ישתתפו."
אני מקשיבה בשקט, תוהה אם יהיה אפילו סיכוי קל שמישהו שאנחנו מכירים יגיע. אצטרך לגלות ואם כן, אז אמא וא
















