לא. אני לא מאמין. היא מנסה להשתחרר, אבל אני מסרב לעזוב אותה. "תסתכלי לי בעיניים ותגידי את זה שוב." אני לוחש. עיניה מבריקות כשהיא נועצת בי מבט מלמטה. "הילד הזה לא שלך." הפעם היא לא ממצמצת כשהיא מחזיקה את מבטי, ובמילים האלה, אני מרגיש שמשהו בתוכי נשבר. "אז של מי?" אני שואל בשקט. היא עומדת לענות כשקול מאחורינו מקדים אותה. "שלי." ליבי הולם בעוצמה כשאנחנו שנינו מסתובבים לראות את אטיקוס עומד שם, חיוך זו