סבסטיאן.
המסע הביתה מטושטש, ואני לא מצליח להתרכז בשום דבר מלבד מה שקרה. הסצנה חוזרת במוחי כמו סרט מקולקל, תקוע על אותה סצנה... שוב ושוב.
ראשי מרגיש מעורפל, ושום דבר לא הגיוני. זה כמעט כאילו אני מקשיב להכל דרך זכוכית עבה.
העברתי את אצבעותי בשיערי אלף פעמים וגם עכשיו, כשג'אי אומר לי להסתובב ולהחזיר אותה הביתה, אני לא שומע אותו כראוי.
אנליז שותקת, זרועה כעת חבושה, וולרי יושבת שם, שפתיה קפוצות.
המתח ב
















