זאיה. "אני אוהב את המקום הזה," אומר אטיקוס כשהוא נשען לאחור כשהמלצרית הולכת אחרי שלקחה את ההזמנות שלנו. אנחנו במסעדה מהממת וחשוכה שמגישה מגוון של מטבחים; התאים מכוסים בקטיפה ירוקה עשירה ועבודת העץ היא מהגוני עמוק. נברשות תלויות מעל כל שולחן ושנינו פונים לחלק האחורי לאחד התאים החצי-קבועים המכוסים משלושה צדדים. אני מהנהנת, מביטה סביבי לפני שאני נשענת לאחור על המושבים המפוארים. "אנחנו באים לכאן לעתים