סֶבָּסְטִיָאן.
אֲנִי מַבִּיט בְּוָולֶרִי בְּחִדּוּד כְּשֶׁהִיא זוֹעֶפֶת עַל גָ'אי, חוֹטֶפֶת אֶת הַתִּיק בַּחֲזָרָה מִמֶּנִּי.
"אַתָּה חֲזִיר!" הִיא לוֹחֶשֶׁת בְּסִסְנוּנִים.
"כְּאִלּוּ אַתְּ יוֹתֵר טוֹבָה!" הוּא נוֹעֵץ.
הַשְּׁנַיִם תָּמִיד מִתְעַמְּתִים. הֵם יָצְאוּ לִתְקוּפָה קְצָרָה וְהָיוּ בִּלְתִּי נִפְרָדִים, אֲבָל אַחֲרֵי פְּרִידָה מַגְעִילָה, הֵם אֲפִילוּ לֹא יְכוֹלִים לִסְבֹּל לִהְיוֹת בְּ
















