זאיה." "זאיה, מה קרה? את רוצה שאני ארד לשם? כי אני נשבע שאם את לא תגידי לי, אני ארד." הנחירה של סבסטיאן גורמת לי למצמץ. "אני... זה סימן הלידה שלי." אני אומרת בשקט, ומברישה לאחור כמה קווצות רטובות של שיער. "מה?" "סימן הלידה שלי. יש את הספר הישן שאני עוברת עליו של מנהגים עתיקים כמו ריפוי, ופשוט ראיתי את הסמל." "את רצינית? חיפשתי את זה בכל מקום, ומעולם לא מצאתי כלום." הוא שואל, ונשמע לא בטוח. "כן...