בלי מילה, אני מושיטה את ידי וגארת' לוקח אותה, שוזר את אצבעותינו יחד ומרים אותי מהמשאית בעזרת אמת ידו השנייה, מחזיק אותי קרוב למשך כמה שניות, מנשק את מצחי ומתנועע, לפני שהוא סוף סוף מוביל אותי לעבר הבית. קריאת עידוד חזקה עולה ואני נסוגה לאחור, נתפסת לא מוכנה. למרבה המזל, גארת' כנראה צפה את הפתעתי, כי הוא זז בדיוק בזמן, גבי נוחת על חזהו. "הנה היא," צועק המאמן, אוחז בבקבוק בירה. "השחקנית המצטיינת של