אלוהים אדירים, אני לא מצליח להתרכז. אני לא מבין את הקליק המוזר הזה שקרה בתוכי כשהיא נכנסה למשרד הזה. כאילו...הנשמה שלי ציפתה לה. אין בזה שום הגיון ארור. אנחנו לא אמורים לחלוק דברים במשותף. הכעס הזה שאנחנו חולקים, שהושאר מאחור כמעט בוודאות על ידי ההורים שלנו, החינוך שלנו, הוא קושר אותנו חזק יותר מרגע לרגע. יש לי משימה ברורה כאן - לפתות את הילדה המפונקת ולשלוח אותה בחזרה להארט בוכה. אחרי כל מה שאבא