פרסטון מהדק את ידו סביב פרק ידי כשהוא מושך אותי דרך תחנת הרכבת ההומה. רגליי נעות מעצמן, ומאפשרות לו להוביל אותי דרך המון האנשים. כל מה שהוא אמר מהדהד בתוך ראשי, ואני לא מבינה למה אני בכלל שוקלת את זה. וזה מטורף, כי אני יודעת מי ההורים שלי. מה אם זה אחד מאותם סיפורים מטורפים שבהם הילדים הוחלפו בטעות בלידה? אבל אז למה פרסטון יחטוף אותי אם זה מה שקרה? אלא אם כן ההורים שלי לא רצו להחליף בחזרה עם הילד