לא חשבתי שיש דבר גרוע יותר מלהיות כלוא בתוך חומות הכלא האלה, אבל אחרי שטעמתי את פיניקס ונאלצתי לתת לה ללכת, אני יודע שטעיתי. עמדנו בארון האחסון במשך רגע ארוך אחרי, והמשקל של מה שעשיתי נפל בינינו. נגעתי בפניה בעדינות, וכשנישקתי אותה שוב זה היה לאט ורך יותר מלפני. שניות לאחר מכן היא נעלמה, ולמרות שאני לא מצטער על אף שנייה, שנאתי שזה לא היה בנסיבות אחרות. כאלה שבהן היא תהיה מתחתי במשך שעות ואז מעליי