ברגע שהתאים נעולים והאורות כבים, אני שוכב על דרגש המיטה שלי ושולף שוב את הטלפון המבער. אני מחייג למספר, והוא לא מצלצל עד הסוף לפני שאני שומע את קולה בצד השני של הקו. "יוסוף," היא אומרת ברכות, וזה מקשה לי את הזין. "את תבואי לראות אותי מחר," אני מצווה, והיא עונה במהירות. "כן, דבר ראשון," היא מסכימה. "אני רוצה אותך בחצאית הפעם, בלי תחתונים." "כן," היא אומרת שוב באותה מהירות. "ומשהו עם כפתורים על החול