אני מבולבלת כשאנחנו מגיעים. קולות נשמעים כאילו הם מגיעים מביתן שדים בקרנבל וקירות מתנפחים פנימה והחוצה כשאני רצה במסדרון בית החולים. רנדל הביא אותי לקומה הנכונה, אבל ברחתי ממנו ברגע שהדלתות נפתחו, מודרכת על ידי מצפן פנימי כלשהו שיודע איפה הוא. יודע איפה למצוא את בראיינט. אני לא מוכנה למראה שמקבל את פניי כשאני מחליקה לתוך החדר שלו, ומבינה במעורפל שאני יחפה ולובשת חולצת לילה וחלוק. בראיינט כבול למיט