כשי אני יוצאת מהחדר שלי, שומר נגרר אחריי, ואני צועדת לחזית הבית. אני מוצאת את קרלוס עומד בפתח הכניסה כשאני יורדת במדרגות, ואני מאלצת חיוך לעלות על פניי. "קרלוס," אני אומרת כדרך ברכה. "פיניקס." הוא מושך אותי אליו ומנשק אותי על הלחי. "את נראית מקסימה כתמיד." זה מאבק לא להושיט יד ולנגב את הלחי במקום שבו הוא השאיר את הנשיקה שלו. "תודה. תרצה קפה או תה?" "קפה נשמע טוב." הוא מעניק לי חיוך קטן. קרלוס הוא