אני נאנקת וקמה על רגליי כשאני רואה את הכלא על המסך. חלק עצום ממנו נשרף לאפר והתמוטט ארצה. האף שלי צורב כשהדמעות מתחילות לנזול על לחיי. אני לא רוצה להאמין, אבל הוא בטח כאן כדי לבשר את הבשורות הרעות. "אבא שלי?" "אני מצטער, מותק." הוא מושך אותי אליו ועוטף אותי בזרועותיו. אנחות קורעות את גופי, ואני לא יודעת כמה זמן אני בוכה בזמן שהוא מחזיק אותי. אני לא יכולה לעצור את הדמעות מלנזול כשמרקו מוביל אותי למ