"היי, חתיכת אידיוט!" קול מוכר מאוד צעק, ומיד זיהיתי אותו. "מה קורה, ראש ריק?" אמרתי, מחייך. בריאן הוא החבר הכי טוב שלי. למעשה, אנחנו חברים כבר שנים, עוד מהיותנו נערים. תמכנו אחד בשני כי בדומה לי, גם ההורים שלו בחרו בעבודה שלהם על פניו, והשאירו אותו לדאוג לעצמו. הם היו נוסעים לפגישות עסקים ונעדרים שבועות, לפעמים אפילו חודשים, בלי לדאוג אם הוא בסדר או לא. כל מה שהם עשו זה לשים אותו תחת השגחת מטפלת.