אחרי התקרית הזאת, נמנעתי מג'יין כמו ממגפה והתמקדתי בהיכרות עם העבודה. "זמן לארוחת צהריים," אמרה גברת איימי, כשנכנסה לבית המלאכה. "כל כך מהר?" שאלתי את ג'וש, מופתעת שכבר אחר הצהריים. "כן, כבר צהריים," הוא השיב. "אז אני חושבת שהגיע הזמן שאחזור הביתה," אמרתי. "תוכל בבקשה לבדוק מה השעה בשבילי? הטלפון שלי בתיק, השארתי אותו בחדר ההלבשה," הסברתי. "השעה היא 14:30," אמר ג'וש, והפנה את מבטי לשעון בקצה הרחוק