התעוררתי מאוחר בבוקר שלמחרת, בתחושת ייאוש ובדידות. עמדתי מול המראה והתבוננתי בעצמי. העיניים שלי היו נפוחות מהבכי של הלילה הקודם, וירדתי המון במשקל. העור שלי, שפעם היה זוהר וחלק, נראה עכשיו עמום וחיוור. למרות שנראיתי קצת יותר טוב מאשר בבית החולים, עדיין נראיתי רע, בכל זאת. נזכרתי שאני צריכה להיות במשרד של איוון עד השעה אחת בצהריים, בדקתי שוב את השעה, כדי לוודא שעדיין יש לי מספיק זמן. התרעננתי וירדת