לא הרבה אחרי, התכוננתי לפגישה האחרונה שהייתה לי לאותו יום, שהייתה ארוחת ערב עם מר דיווידסון. דיווידסון היה איש מעצבן, עם אינספור בדיחות חסרות הומור שתמיד הרגיש מצחיקות והוא מצפה שכולם יצחקו בכל פעם שהוא מספר בדיחות חסרות הומור שעיצבנו אותי עד בלי די. נסעתי למקום הפגישה ולא הופתעתי למצוא אותו שם, כבר מחכה לי. ידעתי שאיחרתי בכמה דקות אבל לא היה לי אכפת, שנאתי אותו. הסיבה היחידה שעדיין שמרתי אותו בסב