למחרת, אוון הסיע אותי לעבודה לפני שהוא נסע לחברה שלו. כשהגיע הזמן לסגור, הוא גם בא לאסוף אותי וכרגיל, כולם עצרו לבהות בנו. "לא שוב," אמרתי כשראיתי את המכונית של ההורים שלו חונה בחוץ שוב. אוון לא אמר דבר כשחנה את המכונית ויצאנו. "בואי," הוא אמר כשהחזיק את זרועותיי בידיו ופנה לכיוון הכניסה. "ברוכים הבאים הביתה," אמרה הלן כשפתחה את הדלת והובילה אותנו פנימה. "תודה," אמרתי להלן כשעברנו על פניה. "מה ההו