פערתי את עיניי בהלם, אבל בכנות, אפילו לא יכולתי להיות בהלם כשידעתי על אמבר. מיהרתי לחזור לחדר השינה. "לקח לך הרבה יותר זמן ממה שציפיתי," אמר לאנס כשחזרתי. רק חייכתי אליו, לא הייתי בטוח אם אני צריך לספר לו על זה. הוא חפן את לחיי והרים גבה אחת לעברי. "מה? משהו לא בסדר?" חייכתי על כמה בקלות הוא יכול לזהות אם משהו קורה איתי. "לא, לא, הכל היה בסדר." נישקתי אותו על השפתיים. "אנחנו צריכים ללכת לישון. די