לנס צפה בה מתרחקת ממנו, גופה הקטן נאבק לעמוד בקצב שהיא רצתה בו. אפילו במצב הזה הוא עדיין מצא אותה מקסימה. זה פגע בו שהוא גרם לה להיות כזאת מיד, אפילו בלי לדבר. הוא רק בהה באשר והוא הנהן בהבנה. "אני אדאג להישאר לצידה." "אתה חייב." "כן, בוס." "שום דבר לא חייב לקרות לה," הוא הזכיר לו. "כן, בוס." אשר התרחק מבפנים ועד מהרה הוא יצא מטווח הראייה שלו. לנס נפל לתוך הכיסא שלו. היום היה טוב מאוד בשבילו והוא