"בסדר." ליבי דפק בפחד. הוא משך אותי לשבת על המיטה, הוא כרך את זרועותיו סביבי, סנטרו נח על כתפי. "שם, שם," טפחתי על גבו בעדינות. הייתי כל כך בהלם. "אני לא הולכת לשום מקום, אבל אני באמת חושבת שכדאי לי להתקשר לרופא." אפילו לא ניסיתי לזוז, אבל הוא עדיין הידק את אחיזתו סביבי. "אמרתי תשארי, בבקשה אל תעזבי אותי לבד." "בסדר, בסדר אני לא אלך." הנהנתי. המשכנו להישאר אחד בחיבוק של השנייה לזמן מה עד שבסופו של