כמעט התחלתי לבכות כשהוא התרחק ממני.
הוא הרים אותי במים והושיב אותי על שפת הבריכה.
"לאנס, מה אם מישהו יראה אותנו?" נאנחתי בהלם, מביטה סביבי.
"אנחנו בקומה השלושים, אף אחד לא יראה אותנו."
מבלי לתת לי הזדמנות להתווכח, הוא הניח את מרפקיו על קצה האריחים והחל לאכול את הכוס שלי לאט לאט.
הטיתי את ראשי לאחור, עצמתי את עיניי בחוזקה ותקעתי את אצבעותיי בכתפיו.
נשכתי את שפתי התחתונה כשלשונו המשיכה להתעכב על הדג
















