נעצנו מבט זה בעיני זה לרגע, בלי מילים. חשבתי שהוא יכול לשמוע את הלב שלי פועם במהירות. הצלחתי להשתחרר מאחיזתו, ידי רועדות כשאני מנקה את חתכיו. חבשתי לו את זה וקמתי על רגלי. הסתכלתי סביב, התכופפתי וניסיתי להחזיר את הדברים שאפשר היה, למקומם המקורי. "מה את חושבת שאת עושה?" הוא שאל. "אני אחליף בגדים ואנקה את החדר, אתה יכול ללכת לעבודה," אמרתי במה שהיה כמעט לחישה. "תפסיקי עם זה, את לא משרתת." "זה בסדר,