נקודת מבט של ולרי הייתי עדיין בהלם, מנסה לעכל את מה שקרה זה עתה. ג'ייסון התרחק ממני ובהה בי בעיניים פעורות, כאילו הבנו מה הוא עשה. הוא העביר את אצבעותיו בשיער ונענע בראשו. "אני כל כך מצטער. אני לא יודע מה השתלט עליי." עמדתי דוממת, לא מסוגלת להוציא מילה. "האם את בסדר, ולרי?" זזתי רק כשהוא נגע בכתפי. "אממ. אני כל כך מצטער. לא התכוונתי להפתיע אותך. לא הייתי צריך לעשות את זה." "כן, לא היית צריך." כרכת