-נוח- ההתקפה וכל מה שהיינו עדים לו מתנגן במוחי שוב ושוב; האדמה מלאה בגופות של אחיי, מדורת הלוויה שלוקאס, אלי ואני בנינו, והאימה ברגע שהבנתי שהחיה באה גם בשבילנו. נלחמנו בכל מה שהיה לנו, אבל אפילו לא יכולנו לראות את האויב שלנו; ברגע שהיא אחזה בי בלוע שלה, ידעתי שזה הסוף בשבילי. אבל באופן מוזר, כרגע כל מה שאני מרגיש זה שלווה; אני מרגיש חסר משקל. האם זהו הלימבו? האם אני מת? זה חייב להיות, כי מעולם לא