-וֵרָה- נוֹחַ קָם לְאַט מֵהַסַּפָּה, נוֹעֵץ מַבָּט בַּדֶּלֶת. הוּא מְסַמֵּן לִי לְהַשְׁתִּיק בְּאֶצְבַּע עַל שְׂפָתָיו. אֵין לָנוּ סִבָּה לְהַאֲמִין שֶׁמּדוּבָּר בְּיַחַס עויֵן מֵאַחַר שֶׁהֵם דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת זְהִירִים מדי. שְׁנֵינוּ עוֹמְדִים לְיַד הַדֶּלֶת וְנוֹחַ פּוֹתֵחַ אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת, שְׁנֵינוּ מוּכָנִים לְהִסְתַּעֵר עַל מִי שֶׁיֵּשׁ פֹּה. זֶה אֶלְדֶ