-נוח- "מה עשית?!" הראייה שלי מתחילה להיטשטש, סימן ברור שהליקן שלי מוכן להסתער. מעולם לא הרגשתי כזה זעם, כוונה רצחנית כזו כלפי אף אחד בחיי, אבל כשאני מחזיק את אלי באוויר בצווארו, זה כל מה שאני יכול לחשוב עליו. "נוח, הוא כבר אמר לך שזה לא הוא! נו בחייך, תעזוב אותו!" לוקאס ממש לידי, אבל הנוכחות שלו דומה רק ליתוש טורדני. "מה עשית לה, אלי? תגיד לי, אני מבטיח שלא אנשך." שיני הליקן שלי מתחילות לבצבץ לאט