-וורה- כשהתעוררתי למחרת בבוקר, הגשם פסק לחלוטין. בטח עדיין מוקדם מאוד, לפני עלות השחר, אבל אני כבר מרגישה יותר אנרגטית. אני מתכרבלת אל מקור החום בגבי; נוח. הוא מהדק את זרועו סביבי באופן אינסטינקטיבי, מחבק אותי אליו. אני פולטת אנחת רווחה ארוכה ומחייכת לעצמי. למרות הנסיבות, נראה שזו השינה הכי טובה שישנתי מזה זמן רב מאוד. אני עוצמת את עיני בתקווה שאוכל לחזור לישון, אבל כעבור עשרים דקות, כשאני סוף סוף