-ורה- המלך ואני קמים מהכיסאות שלנו באותו הזמן, אבל לפני שאני מספיקה לברוח, הוא תופס אותי בכוח בזרוע. "נו, קיוויתי שתהיי חכמה בעניין הזה, *זאבה.* בלי נוח, בלי *בן הזוג* שלך, את הפכת להיות הפקר. חשבתי שתביני את זה ותקלי על שנינו. אבל אני מניח שלא יכולתי לצפות ליותר מ*כלבה*." השומרים מתקרבים אלינו אבל הקצב שלהם כמעט נינוח; הם כנראה חושבים שאני חסרת אונים בגלל האחיזה של המלך בי. "עכשיו, התוכנית שלי פש